"דור המסכים": מסכי מחשב, מסכי טלוויזיה, מסכי טלפונים ניידים ומסכים של משחקי מחשב. זמן הצפייה של אדם ממוצע במסכים ביום אחד, עולה (בהרבה) על הזמן הכולל של כל הפעילויות האחרות שלו.
האם התכנים הויזואליים הרבים שעוטפים אותנו משפיעים עלינו? על תפיסתנו את המציאות? משפיעים על התנהגותנו? על גיבוש הזהות שלנו?
מה מניע את 'תרבות השפע'? (שפע של מה??) האם אנו מודעים לכוחם של פרסומת או קליפ? מהם 'גיבורי התרבות'? (האומנם גיבורים??) האם ישנה שקיפות במדיה או שמה מניפולציה ואפילו קונספירציה? מה הקשר בין "הון-שלטון-עיתון"? האם עדיין יש 'עיתונות לוחמת' ? ומהי עיתונות אקטיבסטית?
אוריינות תקשורת תתבטא בהיכרות מעמיקה עם שלל אמצעי התקשורת המרכיבים את המפה בעידן של ניו-מדיה, ותביא לשימוש מושכל וצריכה ביקורתית של המדיה במטרה לעורר לאוריינות אזרחית, כלומר לפתח כישורים, לתפקד, לפעול כאזרחים מודעים, ביקורתיים ופעילים בקהילה ובמדינה.
גישה זו נובעת מתוך תפיסת לימודי התקשורת כחלק ממכלול של הקניית כלים לחשיבה אזרחית וקידום ערכים דמוקרטיים כמו שותפות ושוויון בין מגזרים שונים בישראל, יחד עם תמיכה בתהליכים של בניין זהות אישית, קהילתית ולאומית.
הלימוד במגמת התקשורת מזמן אפשרות ייחודית לשלב לימוד עיוני לצד חווייתי, הומניסטי לצד אומנותי-יצירתי ויחדיו לקדם ערכים.
"מגמת תקשורת ואתם בסרט אחר". תלמידי המגמה יוצרים סרטים, לומדים להביע רעיון ואמירה אישית בדרך יצירתית ומקצועית ומעלים לדיון שאלות ותהיות בנושאים רבים.
10 יחידות לימוד לתעודת הבגרות במגמה אחת.
מקצוע מוביל ומקצוע התמחות:
1. מקצוע מוביל "תקשורת וחברה" (5 יח"ל)
מקצוע אינטרדיסיפלינארי, הנוגע בתחומי ידע רבים, מקצוע המכשיר את התלמידים להיות צרכני תקשורת ביקורתיים ורחבי-דעת.
הקניית כלי ניתוח, הערכה וביקורת על המידע הפורץ מערוצי התקשורת האלקטרוניים והכתובים והרשתות החברתיות.
להלן פירוט חלק מהתכנים הנלמדים:
חדשות, עיתונות כתובה-משודרת-אינטרנטית, ההיסטוריה של הטלוויזיה, רייטינג, חופש ביטוי בתקשורת, רב-תרבותיות, ריאלטי, צילום עיתונאי, אתיקה בתקשורת, קולנוע דוקומנטרי, וידאו-קליפ, ייצוגי נשים וגברים, ייצוגי מרכז-פריפריה, ייצוגי בני נוער, סאטירה, עיתונות, ספורט, פרסום, תקשורת ופוליטיקה, ייצוגי עוני ומחאה, אובדן ילדות ואלימות.
2. מקצוע התמחות *(5יח"ל / 3יח"ל) – מסלול "הפקות תקשורת"
מקצוע המשלב היכרות היסטורית, אומנותית וקונספטואלית עם עולם הקולנוע והטלוויזיה והטכנולוגיות העומדות מאחוריהם.
המטרה להכשיר את התלמיד כך שיהיה באפשרותו ליישם את הידע במעשה היצירה. השאיפה היא לספק גירוי מתמיד שיעורר בקרב התלמידים רצון לחקור ולהתנסות בחוויה הקולנועית.
להלן פירוט חלק מהתכנים הנלמדים: צילום, עריכה, סאונד, תסריטאות, בימוי, הפקה, תאורה, שפה קולנועית ועוד.
במסגרת לימודי המקצוע התלמידים יכתבו תסריטים, יצלמו, יפיקו, יביימו ויערכו סרטונים עלילתיים.
הכי כדאי – מגמת תקשורת
1. במגמה שלנו "עובדים בצוות" – למידה ועשייה קבוצתית שמעצימה ומפתחת את אישיותו של היחיד.
2. במגמה שלנו מגשימים חלום – מי מאתנו לא חלם 'לעשות סרט' ? למידה מתוך חוויה ויצירה.
3. בעידן הניו-מדיה כולנו יצרני-תוכן ומפיצי-תוכן ולא רק צרכני-תוכן.
4. בוגרי המגמה יוכלו לעסוק בצבא באחת מיחידות דובר צה"ל השונות.
5. בוגרי מגמה רבים ממליצים בחום: הלימודים במגמה חשפו בפנינו ידע-עולם
וכישורי חיים שסייעו במסגרת הצבאית והאקדמית.
במאי הקולנוע הצרפתי ז'אן-לוק גודאר אמר:
"אינני רוצה לדבר אלא על הקולנוע. מדוע אדבר על משהו אחר? הקולנוע מאפשר לדבר על הכול".
תנאי קבלה
1. ממוצע ציונים של 80 ומעלה במקצועות רבי מלל (אזרחות, היסטוריה, ספרות, עברית)
2. ראיון אישי.
תשלום למגמה
הלימודים במגמה כרוכים בתשלום דמי מגמה המיועדים לרכישת ציוד, תיקון ובלאי של ציוד, יום עיון, סדנאות וערב סיום שנה.
"הטלוויזיה יכולה ללמד, יכולה להאיר עיניים;
כן, אפילו לעורר השראה. אבל היא יכולה לעשות זאת רק אם בני אדם נחושים להשתמש בה למטרות אלה.
אחרת זה רק חוטים ואורות בקופסה.
אנו נמצאים בקרב גדול ואולי מכריע כנגד בורות,
אי סבלנות, ואדישות.
הטלוויזיה יכולה להיות נשק יעיל בקרב זה".
רכזת התחום העיוני – ניצן אביקסיס
רכז התחום המעשי – גל שחם
