מהו תלמוד?
התלמוד הוא אחד מיצירות המופת המרתקות והנלמדות ביותר בתרבות היהודית לאורך ההיסטוריה, הוא מהווה את אחד מהעמודים המרכזיים של התרבות הישראלית והשפיע רבות על הוגי דעות, אומנים, סופרים ואנשי רוח מאז כתיבתו ועד ימנו אנו.
ניתן למצוא בתלמוד תכנים היסטוריים, משפטיים, ספרותיים ופילוסופיים. בשפה עשירה מתובלת עברית וארמית ובחשיבה מקורית ונועזת.
לשם מה ללמוד תלמוד?
מכמה וכמה סיבות טובות ומעולות…
להיחשף לשיטת לימוד מקורית וייחודית שאין דומה לה בסגנונה המרתק. מחדדת את החשיבה ומאתגרת את הדימיון, משלבת דיונים משפטיים שכלתניים עם שיחות מופשטות וספרותיות והכל עם השלכות אקטואליות למתרחש בחברה כיום ובנפש האדם.
להכיר לעומק את הנדבך החשוב ביותר בארון הספרים היהודי. הספרות התלמודית על ענפיה השונים היא התשתית המשמעותית ביותר (יש שיאמרו אף יותר מהתנ"ך) ליצירת התרבות הישראלית החיה והתוססת, המושפעת והיונקת מהעומק והעושר התרבותי של 'ארון הספרים היהודי'.
לעסוק בשאלות רלוונטיות ומהותיות. מדיני שכנים, נזקי רכוש והשבת אבידה דרך שאלות פילוסופיות לגבי היחס בין המוסר למשפט. עניינים שבינו לבינה, יחסי גומלין בין האדם לטבע, שאלות של זהות אישית וקולקטיבית, פלורליזם, תרבות ורב תרבותיות – הכל מופיע ועומד לדיון. עם מעט מאוד סימני קריאה והרבה סימני שאלה.
ההנאה והסיפוק שבחווית הלמידה. המסוגלות לפצח טקסט שנכתב לפני זמן רב ולהוסיף עליו פרשנויות. להסכים איתו ואף לחלוק עליו ואחר כך לפגוש אותו מתרחש בחיי היומיום – אושר גדול.
כיצד לומדים?
הלמידה נעשית בהובלת המורה אך עם שיתוף דינמי של כל הלומדים, בשיח המתמיד שמתרחש במהלך השיעור ובלמידה העצמאית ('חברותות'). לומדים טקסטים עתיקים יחד עם חדשנות טכנולוגית.
מה לומדים?
לומדים את מקורות היהדות עם השוואה מתמדת לתרבות האוניברסלית של העולם – הספרות התלמודית לא נוצרה בחלל ריק והיא ביחסי גומלין קבועים עם התרבות שמסביבה
למה דווקא עכשיו?
מקורות היהדות נחתמו בפני רבים מאתנו ונשארו גלויים בפני קבוצות בקרב העם היהודי הטוענות לבלעדיות ולזכות קניין על אוצר תרבותי שלם. קבוצות אלו טוענות לבעלות על תכניה ועל ערכיה של היצירה היהודית, ומפרשים אותה בהתאם לצורכיהם ולרצונותיהם, בעוד אנו נותרים חפים מידע ואילמים בעת הוויכוח הערכי-תרבותי על גורל חיינו במדינת ישראל. אף חמור מזה, אנו מזהים את התרבות היהודית עם יריבינו האידיאולוגיים ומנסים לחפש לעצמנו תחליפים.
תוכנית הלימודים לבגרות
תוכנית הלימודים מחלוקת ל 5 יחידות לימוד.
יחידה ראשונה – הערכה בית ספרית שכוללת בחנים והגשת מטלה מסכמת (כיתה י')
הנושא הנלמד ביחידה זו נקרא 'יחיד וחברה' – מלבד מבוא לעולם המשפט העברי והספרות התלמודית הוא עוסק בשאלות מהותיות על יחסיו של האדם עם עצמו ועם החברה בה הוא חי מהיבטים שונים
יחידה שנייה ושלישית – בחינת בגרות חיצונית (כיתה י"א)
כוללות שני נושאים:
משפט ויושר – על המתח הקיומי, המרתק והמטריד בין החוק לצדק ובין המשפט למוסר.
בינו ובינה – על ענייני מגדר, מעמד האישה ומעמד הגבר, היחסים ביניהם והמתחים ביניהם.
מבחינה משפטית, טקסית וקיומית
יחידות רביעית וחמישית – עבודת חקר (כיתה י"ב)
בשתי היחידות המסכמות התלמיד יבחר נושא הקרוב אל ליבו בעקבות הלמידה וההתנסות ויגיש עבודת חקר בנושא. את העבודה ניתן ליצור כעבודה כתובה וטקסטואלית וניתן אף ליצור אותה מתוך יחידות לימוד מתוקשבות כעבודה אשר משלבת ונעזרת בטכנולוגיה העשירה והמזמנת של תקופתנו
" דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. יש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה כדי להזין את נפש הדור המחדש."
רכז – אסף קרסיק
